1.9.03
לכבוד:
ראש ענף חקר קרבות
סא"ל וולנד אורלי
הנדון: מכתבך עפ"י סימונך 96-02 מ- 8.4.02.
בטרם
אתייחס לתוכן בקשתך, ראשית דבר, אתנצל על האיחור במתן תשובה.
הדבר
נובע בעיקר, מתחקיר מקיף יותר שעשיתי וכאן מפאת מחלה.
ראשית
דבר, הנני חייב להציג תמונה מקדימה בשנים 1968 ו- 1969 ואילך,
בעקבות
הסכם מדיני בין הממשל האמריקאי וממשלת ישראל לאספקת ציוד אמריקאי בכלל ומטוסי
סקייהוק ופאנטומים בפרט, התחילה לזרום (ברמה הטקטית) כמות אדירה של ציוד לחלקי
חילוף לציוד לחיל- האוויר.
הדבר
התבטא בקבלת עשרות קונטיינרים ביום לבסיס בס"א 18, פירוקם, אחסנתם ולאחר מכן
הנפקתם לכל יחידות החיל (כולל יחידות נ"מ). הדבר הצריך עבודה סביב השעות 24
שעות ביממה 7 ימים בשבוע.
בשנים
אלו מונה סגן אלוף שושני אליהו למפקד בס"א 18 כולל מפ"א ומחש"א
להיום.
בזכות
עמידתו, המשמעת הפנימית שכפה וניהול מדהים המערכת פעלה בצורה מעוררת התפעלות זאת,
למרות אילוצים קשים ותנאי עבודה עלובים (מחסנים מהתקופה הבריטית).
למען
הסר ספק, בס"א 18 התכונן למלחמה כ-6 שנים רצופות, כשהדבר מושלך על ח"א
בכלל.
בתאריך
ה-5 לאוקטובר 1973, יום שישי, התכנסו אנשי בס"א 18 אצל ראשי המדורים (להיום
ראשי ענפים) בשעה 13:00 נאמר במפורש או בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי
תתחיל מלחמה ביום שישי לכל המאוחר ביום שבת.
מאחר
והיחידה הוא בסיס פתוח, נאלצו כולם פרט לצוות הכוננות המוגבר שנקבע ע"י סגן
אלוף שושני, לעזוב את היחידה, אולם בשום פנים ואופן לא לעזוב את הבתים (כולל הגעה
לבית כנסת). בח"א הוכרזה רמת כוננות ד' מהשעה 13:00. עפ"י התחקיר שעשיתי
למפקד בס"א 18 סגן אלוף שושני ומהמעט שהצלחתי לדלות ממנו- (אפרט בהמשך) אני
מצטט מדבריו:"מאחר וידעתי שעומדת לפרוץ מלחמה השארתי 50% מהחיילים בצוות
כוננות".
במהלך
שיחתי איתו סרב המפקד להרחיב הדיבור משתי סיבות עיקריות:
א.
הפרה בכתב בחתימת ידו של מפקד ח"א
לשעבר האלוף בני פלד ז"ל לקבלת דרג אל"מ, לדבריו, עינינו נמצא אצל כבוד
הנשיא מר קצב.
ב. דרישתו המפורשת של סגן אלוף שושני כי ארד לחלוטין מהנושא ואני מצטט מדבריו:"הנושא טעון ואף אחד לא ישנה עבורך את ההיסטוריה".
בעקבות
תחקיר שערכתי למספר אנשי נ"מ התברר לתדהמתי (למיטב ידיעתי הדבר אינו ידוע
כלל), כי ביום שישי ה-5 לאוקטובר 1973
בשעה 16:00 (לאחר כניסת החג) חדר מיג 21 לתוך סיני מאזור אבו-סמרה למטרות צילום.
על פי החלטה מדינית הוחלט כי יחידות נ"מ (הוקים) יפילו את המטוס.
מסיבות
של תקלות טכניות וקריסה כוללת של הסוללות אף טיל לא נורה לעברו והמטוס לא הופל.
מתחקיר
שערכתי לבדש אליהו חיל נ"מ לשעבר עולה התמונה הבאה: שירתי תחת פיקודו של רב
סרן עומרי יחיאל (להיום סא"ל) מפקד יחידת נ"מ הוקים בח"א 27.
בתאריך
ה 5 לאוקטובר 1973 יום שישי מהשעות 16:00 ואילך לאחר כניסת החג, על-פי החלטתו
הבלעדית התחלנו להתארגן לביצוע פריסה של שתי סוללות הוקים. ההעמסה בוצעה על גבי עשרות
משאיות כשבשעות הלילה המאוחרות החלה הפריסה עצמה, הסוללה הראשונה נפרסה דרומית
לאשדוד, שבה הוצבתי, הסוללה השנייה נפרסה בסיני.
ב
6 לאוקטובר 1973 יום שבת רב-סרן עומרי יחיאל היה בסיני ומשם הודיע במפורש בין
השעות 09:00-10:00 בבוקר שהמלחמה פרצה!.
מצורף
למכתבי סימוכין 1 כתבה בה רואיין בנו של הרמטכ"ל דאז רב-אלוף דוד אל-עזר בו
הוא מודיע במפורש כי הרמטכ"ל ניגש לראש הממשלה דאז הגב' גולדה מאיר ביום שבת
בשעות הבוקר כי המלחמה פרצה בבוקרו של יום כיפור.
בתחקיר
נוסף שערכתי, למפקד סיירת שקד דאז סא"ל ספקטור משה ואני מצטט מדבריו:"האירוע
החריג שזכור לי כי חיילי תפשו שני אנשי מודיעין בצפון סיני בתאריך ה-5 לאוקטובר
1973 בשעות הלילה המאוחרות". הוא עצמו היה במפקדה אשר שכנה בטסה וספגה הפגזה
אווירית ביום שבת בשעה 14:00.
מתחקיר
נוסף שערכתי לאנשי שריון מתברר כי שתי חטיבות שריון סדירות הוזזו משטח מדינת ישראל
ונסעו על שרשראות מאות קילומטרים במהלך כל יום השישי בטענה כי מתנהלת מלחמה בסיני.
שתי
החטיבות הגיעו לאזור טסה ביום שישי בשעות הלילה המאוחרות כשהן אינן עושות מאומה
בעקבות מהלך זה.
יש
באפשרותכם לתחקר את מפקדי החטיבות דאז, וכמדומני, שחטיבה אחת היא חטיבה
מביה"ס לשירון.
עכשיו
בנוגע לבקשתך: במהלך 2002 נפגשתי פעמיים עם ידידי מר ישראל רפופורט. מאחר והוא סרב
לעלות את דבריו בכתב, אני אשתדל לצטט מילה במילה מדבריו:"בימים ההם שירתי
בתפקיד רגיש בב"ח 6 (חצרים) נקראתי מרגילה ביום שישי בבוקר לחזור מיד ליחידה.
הגעתי ליחידה עד שעות הצהרים.
במסגרת
תפקידי אני יודע מעל ומעבר ולכל ספק כי יחידות חיל – האוויר הופגזו בטילים בשעות
אחר-הצהרים ואילך". סוף ציטוט.
לצערי
הרב כל ניסיונותיי לדלות ממנו אינפורמציה נוספת עלו בתוהו.
בתאריך
ה-18 לאפריל 02 פניתי במכתב למר ישראל רפופורט עפ"י בקשתכם.
ביקשתי
ממנו שיעלה את הידוע לו בכתב. לצערי הרבה, סרב מר רפופורט ישראל! ראו סימוכין מס'
2.
מאחר
ולא קיבלתי תימוכין נוספים לטענתי הבלתי משתמעת לשתי פנים- אודה לבדיקתכם.
ככל
כל האנשים שפניתי אליהם סירבו בתוקף להעלות את הידוע להם בכתב.
חלקם
נכנסו להיסטריה מוחלטת, אולם, בשום פנים הדברים שנאמרו בשיחות לא הוכחשו על-ידם.
כאמור
כעל-פי הדברים, שהזכרתי לעיל הקצינים, הנגדים, חוגרים והאזרחים עובדי צה"ל
אשר שרתו בבס"א 18 שוחררו לבתיהם בשעה 13:30. טענתו של סגן אלוף שושני השאיר
צוות כוננות מוגבר, אשר החל לקבל הפגזה של שוברי מ"ש - A.O.G משעות
אחה"צ ו/או שעות הערב המוקדמות מהיחידות ומגורמי מטה זאת לצורך הנפקת הציוד
הנ"ל. הצוות הנ"ל עבד כל הלילה לאספקת הציוד על גבי עשרות משאיות
אזרחיות אשר גויסו בהתאם עפ"י נוהלים מלחמתיים. כל קציני בס"א 18 גויסו
מחדש ביום שבת בשעה 06:00 בבוקר.
כולם,
בלי יוצא מהכלל, הוחזרו לבס"א 18 בטענה כי מתנהלת מלחמה בסיני. למיטב ידיעתי,
כל קציני בס"א 18 הגיעו ליחידה בשעה 07:00 בבוקר וקיבלו תדרוך ממפקד הבסיס.
לצערי,
אותם קציני בס"א שתוחקרו על-ידי מסרבים להעלות את הידוע להם על כתב.
מהשעה
07:00 בבוקר נקראו כל אנשי בס"א 18 לחזור ליחידה.
כותב
שורות אלו קיבל טלפון מראש המדור רס"ן שמחה טל (להיות סא"ל) בשעה 08:00
ואני מצטט מדבריו מאז "אל תשאל שאלות עכשיו אתה ביחידה" סוף ציטוט. ב
08:30 הגעתי לצומת רמלה כשכבוד השר שלמה הלל (שר המשטרה דאז) לוקח אותי טרמפ לשער
יפו יש באפשרותכם לתחקר את כבוד השר בקשר לנסיבות נסיעתו לבד במכונית השרד בשעה
08:30 בבוקר לכיוון ת"א.
שר
בממשלת ישראל לא היה מפר את קדושת החג אם לא היה מדובר במקרה חירום אמיתי – קרי
מלחמה.
בהגיעי
לבסיס בשעה 08:45 בבוקר התברר
לתדהמתי, כי היחידה פעלה ועבדה כל הלילה
בהנפקת ציוד מ"ש ליחידות במרחבי סיני, כשתחקרתי את הקצין תורן לנסיבות העניין
אני מצטט מדבריו:"קבלנו קריאות נואשות מסיני לאספקת ציוד כאשר יחידות קומנדו
מצריות התקיפו יחידות נ"מ ול"א.
בכתבתו
של רונן ברגמן מה- 12.8.2003 מצוטטת חלק מעבודת מחקר של סגן אלוף (מיל') ד"ר
אלחנן אורן ואני מצטט מדבריו "בשעות בין הערביים עשו כוחות קומנדו מצריים
לנחות בעורף" סוף ציטוט.
אני
משוכנע מעל ומעבר לכל ספק כי פעולות קומנדו אלו נעשו בין ה-5 לאוקטובר 73 לבין ה-6
באוקטובר 73. מאחר וההיסטוריון הנ"ל כותב בצורה מעורפלת די לחכימא ברמיזא.
יש
באפשרותכם לבדוק ביסודיות את טענותיי אצל מפקד להק מודיעין דאז תת- אלוף הר-לב
רפי, מפקד בח"א 3 דאז אל"מ כהן אליעזר, מפקד נ"מ דאז אל"מ שריב
מאיר, ראש להק אויר, מפקד ל"א, הרלצ"ד ומפקדים בכירים אחרים שלצערי,
אינני יודע את שמותיהם.
הנני
משוכנע, כי לאור נסיבות האירועים שאירעו בסיני הם נכנסו לפעילות מבצעית מלחמתית.
מתחקירים
נוספים והצלבות מידע שערכתי מתברר כי, בסיס בח"א 15 נכנס לפעילות מבצעית
פעילה ב-6 לאוקטובר 73 משעה 06:00 ואילך.
השתדלתי לתמצת עד כמה שאפשר כי תקצר היריעה מלהכיל.
אני
חוזר שוב, כי מכיוון וחלפו להם 30 שנה לדעתי, הציבור הישראלי מבוגר דיו לקבל את
העובדה שהמלחמה החלה יום קודם. אני דורש בתוקף, כי צה"ל יבצע תחקיר פרטני
כוללני ומעמיק קודם כל לצורך שכתוב דפי ההיסטוריה בצורה מדויקת, כל שכן הדור הולך
ופוחת וכן לצורך למידת לקחים.
הנני
מודה לכם על תשומת הלב.
אודה לתגובתכם בחוזר.
העתקים:
·
משרד נשיא המדינה- מר קצב משה.
·
משרד ראש הממשלה- מר אריאל שרון
·
משרד הביטחון- מר מופז שאול.
·
ראש המטה הכללי- רב אלוף יעלון משה.
·
מפקד חיל האוויר- אלוף חלוץ דן.
·
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
·
משרד מבקר המדינה.