מכתב לרמטכ"ל אשכנזי

מכתב לרמטכ"ל אשכנזי

לכבוד                                                                             06/04/2008
ראש המטה הכללי                                                 *מבלי לפגוע בזכויות
רב אלוף אשכנזי גבי

א.נ.,

הנדון: תחילתה של מלחמת יום כיפור 

ראשית דבר רציתי לאחל הצלחה לכבודו עם כניסתך לתפקיד החדש.

הנני מעביר את כל ההעתקים של התחקיר המעמיק אשר מבוצע על ידי ובעזרתו המעמיקה והאדיבה של המקור.

התחקיר החל בשנת 2001 ונמשך ברציפות עד היום ללא הפסקה.

כל המחקר הובא לידיעתם של שני ראשי מטה צהליים –

          רב אלוף מופז שאול

          רב אלוף חלוץ דן

כמו כן לגורמים נוספים בצה"ל, כמו מפקדי חיל האוויר, מח' ההיסטוריה וכו'.

נתבקשתי על ידי ההיסטוריונים להבהיר את תמונת המצב לפני 6.10.73.

ב- 1.10.73, יום שני בלילה, בוצעה פשיטה של הקומנדו הימי הישראלי בשטח המצרי. בעת חזרתם לשטחנו, הם נורו מאש כוחותינו.

לקומנדו הימי היו 2 הרוגים.

בימים הרביעי והחמישי בתאריכים ה-3 ו-4 לאוקטובר 73 התנהלו קרבות בג'בל לבני ובג'בל הילל. (נא ראה מכתבי מ-2.4.07).

בקרבות אלו נתפסו שבויים מצריים וביניהם הקצין המצרי אשר היה בעל דרגה אל"מ(שם הדרגה בערבית - מג'יד). מידע זה נמסר לי על ידי מקור צהלי מוסמך. מי ששמע את המידע הנ"ל מתוך התקשורת האלחוטית הצה"לית המרחבית. דיווח זה הינו מסיירת מטכ"ל מהשטח.

בקרבות אלו היו לנו 2 הרוגים ו-11 פצועים.

בזמן הזה התנהל מרדף במשך 3 ימים כנגד חוליות הקומנדו המצריות שרצו להגיע לאום חשיבא. חוליות אלו נתפסו כשבויים.

באותו הזמן, בלילות 4 ו-5 לאוקטובר, חוצות דוברות מצריות עמוסות בחיילי קומנדו, מודיעין ותתק"ים את התעלה. כל זאת באין מפריע!!

ביום שישי, 5.10.73 אותם חיילים פוגעים בבסיסי ח"א, בעיקר ל"א ובקרה ופוגעים בצורה קשה בחיילנו. מהידוע לי יש לנו עשרות נפגעים. יש קושי עצום לאתר את מיקומי הבסיסים מפאת סודיותם.

 במחקר של חיל מודיעין ידוע במדויק מיקומם ומידת פגיעתם.

ב-5.10.73 הופצץ בח"א 3 בטילים,לישראל היו מספר פצועים. כמו כן, אום חשיבא הופצצה בטילים!! מהפצצת טילים זאת היו לנו הרוג אחד וחמישה פצועים!

ביום שישי החל מהשעה 17:30 חוצים מטוסים מצריים את הגבול ומבצעים הפצצה אווירית. שוב, בעיקר יעדים של חיל אוויר (מכ"מים).

ההפצצות מתבצעות בשני יעפים, כשמטוסים שלנו (מיראז'ים) כל פעם מניסים אותם מחדש ללא ניסיון להפילם.

וכל זאת למה?!

במהלך כל השבוע מבצעים מטוסים מצריים טיסות צילום במרחבי סיני ככל שעולה על דעתם באין מפריע כלל.

מפקדת האוגדה בפיקודם של אלוף אברהם מנדלר וסגנו אלוף קלמן מגן (בהעדרו של אלוף הפיקוד שמואל גונן גורדיש) היא זו, שמורה לכל יחידות צה"ל (כולל המעוזים וכולל יחידות הנ"מ) לא לפגוע במטוסים אלו.

לדעתי, זאת סיבת שתיקתם של אנשי הנ"מ בתחקירי מח' ההיסטוריה של צה"ל.

במהלך הימים הרביעי והחמישי (ה-3 ו-4 לאוקטובר) ניגשים אנשי המעוזים על דעת עצמם לתעוזים, מרחק של 30-40 ק"מ מהמעוזים ובאיומי נשק מאלצים את אנשי התעוזים לפתוח את המחסנים. בכוח מעמיסים תחמושת, מזון ושתייה. הם מודעים לחלוטין להתקרבותה של המלחמה. כל זאת בניגוד מוחלט להוראות מפקדת האוגדה.

חיילי הקומנדו המצריים חצו את התעלה וכן את ים סוף באין מפריע.

כל זאת על פי הוראות מפורשות של מפקדת האוגדה, שלא לפגוע בהם.

מצד אחד מתנהלים קרבות ומרדפים בין חיילנו (בעיקר סיירת מט"כל וסיירת שקד) לבין אותם אנשי קומנדו ומודיעין מצריים, ומצד שני מאפשרים להם (בכוונה תחילה) להיכנס למרחבי סיני באין מפריע.

בסופו של דבר, הם פוגעים ביחידות שלנו.

אני חוזר שוב ושוב: הפגיעות ביחידות ח"א הן הפגיעות הקשות ביותר, הן במתקנים עצמם ובעיקר בכוח אדם.

בספר של חיל מודיעין  היחידות נרשמו במדויק, וכן מידת פגיעתם.

ביום שישי ה-5.10.73 בשעות הבוקר המוקדמות, עברו רפסודות מצריות עם זרנוקי מים בעלי עוצמה אדירה וביצעו ניסוי כלים להמסת סוללות עפר.הרפסודות הללו ביצעו את ניסוי הכלים באגם המר ודרומית למעוז המזח, גם פה יצאה הוראה ממפקדת האוגדה, לא לפגוע ברפסודות אלו.

לאחרונה נלקחה עדות חתומה מרס"ן גולן יוסף (מפקד גדוד בחטיבה 14) אשר מודה לראשונה כי הגדוד שלו תפס חיילים(תת"קים מצריים) ביום שישי ה-5.10.73 ליד טסה. דבר זה מעיד לחלוטין על קיומה הצפוי של המלחמה.

כל הפעילות המלחמתית שהתנהלה מ-1.10.73 ועד לסופה של המלחמה בתאריך 24.10.73, נקלטה והוקלטה על ידי יחידת מרש"ל (יחידה המסונפת ל-8200).

למרות ההפצצה האווירית הכבדה, שהיא ספגה ב-6.10.73, כל ההקלטות נשמרו. הקלטות אלו שמשו את הבסיס למחקר של תת אלוף בן פורת יואל וחיל מודיעין.

כל ההקלטות הוסתרו מועדת אגרנט בכוונה תחילה!!!

נשאלת השאלה על ידי מי??

ניתן להיווכח כי ב-2.5.07 שלחתי מכתב אישי לראש הראשות המבצעת, מר אולמרט אהוד, במהלך 6/07 התברר לתדהמתי כי פרצו לביתו של תת אלוף בן פורת וגנבו את המחקר של חיל מודיעין בלבד.  לקח למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון 5-6 שנים לרדת לשורש הסוגיה. אנו עומדים בתוקף כי ניתנה הוראה לארכיון צה"ל להשמיד את הדברים הרלוונטיים.

לצערם ולשמחתנו, ישנם עותקים נוספים למחקר.

במכתבי מ-2.5.07 לראש הראשות המבצעת, מר אולמרט, ציינתי במפורש כי ב-3.10.73 וב-4.10.73 בקרבות שהתנהלו בג'בל הילל ובג'בל לבני נתפסה מפת הקודים של צה"ל. המפות הוחזקו על ידי אנשי המודיעין המצרי, ואולי בידי אותו מפקד בכיר שנתפס. ב-13.10.73 עשרה ימים לאחר תפיסת המפות בידינו האלוף מנדלר אברהם חשף את מיקומו (לאחר שיחה עם הרמטכ"ל) ואז כוחותינו ספגו הפגזות ישירות והאלוף מנדלר ז"ל נפל חלל.

כל זאת על פי המתווה של אותה מפת קודים, אשר לא שונתה. נא ראה ספרם של רונן ברגמן וגיל מלצר "זמן אמת" עמ' 194-195. לטענתם, היה מרגל מצרי בצה"ל, הם אינם מסוגלים להפנים שהבדואים עשו ככל העולה על דעתם בסיני. סביר להניח, שהם גנבו את המפות והעבירו אותם למצרים. אי אפשר להתעלם מהשמועות על טיב תפקודו של האלוף מנדלר ז"ל.

למרות שחלפו להם ה-30 שנה, הכל מצריך חקירה יסודית.

הנני מרשה לעצמי לרשום לראשונה, כי נרשמה תזוזת כוחות קומנדו סוריים ביום שבת 6.10.73 לכיוון בסיס סער של אוגדה 36 בשעה 10:00 בבוקר. גם זה מצריך חקירה לעומק.

מלחמת יום כיפור מטויחת מתחילתה ועד סופה מתאריך ה-3.10.73 ועד סופה 24.10.73.

רוב מאמציי התרכזו כמובן, באותם ימים ראשונים קריטיים ולא ידועים כלל, שבגינם אירעה הפריצה לביתו של תת אלוף בן פורת. דבר חשוב מאין כמותו היא כמובן קריסת ממר"ן במהלך המלחמה, הנושא מעולם לא פורסם ולא נלמד. כל זאת בכדי לתת לגיטימציה לקיום אותה רכבת אווירית מפורסמת.

לאחר המלחמה התברר כי לא היה כל צורך בחלק נכבד מאותם דברים שהובאו ארצה (כמו למשל תחמושת יבשתית) הכל נעלם ממחשבי צה"ל, והכל היה בארץ מאוחסן.מהידוע לי מפקד ממר"ן הודח בזמן המלחמה.

ב-22.10.73 הושגה הפסקת אש שהופרה על ידי שני הצדדים.

ב-24.10.73 הוחלט סופית לכבוש את העיר סואץ ובכך לכתר סופית את הארמיה השלישית, נשלחו כוחות שריון וצנחנים לתוך העיר כבטיול שנתי מעט טנקים ובעיקר אוטובוסים לא ממוגנים וכל זאת ללא הכנה מוקדמת, ללא  סיוע וללא כל מודיעין מוקדם.

התנהלו קרבות קשים ביותר. כוחותינו הופקרו לחלוטין!

למיטב זכרוני צה"ל פרסם כי נפלו 32 חללים.

נדהמתי לגלות כי בספרם של רונן ברגמן וגיל מלצר מוזכר בצורה לאקונית וכבדרך אגב, כי נהרגו 80 מחיילנו (נא ראה עמוד 338 בספרם).

מבירור יסודי עם המקור מתברר, כי נהרגו לנו הרבה יותר.

המספר עומד על כ-100 מחיילינו. באותו יום קרבות עקוב מדם על גבול טבח אמיתי בכוחותינו. המקור עומד בתוקף כי מחקרו שבוצע מיד עם סיום המלחמה, תוקן בטיפקס ונקבע מספר חללנו בצורה שרירותית ותלושה לגמרי מהמציאות. כל זאת בטענה, כי עם ישראל אינו חייב לדעת את כל העובדות, ובודאי שלא את כל האמת.

ד"ר ברגמן רונן יונק את כל מקורותיו מהמוסד. במקרה דנן הוא לא התעמק יתר על המידה.

מעניין לדעת כיצד המוסד יודע יותר ממה שצה"ל מטייח.

נושא החווה הסינית מתגמד לעומת המאורעות שקרו בעיר סואץ.

לאחרונה, נמצאו הקלטות מהבור שבמטכ"ל. מתברר, כי בישיבת המטכ"ל ב-6.10.73 יום שבת בשעות הבוקר, שר הביטחון מודיע לאלופים כי יש לו הסכם כתוב עם סאדאת, נשיא מצריים.

מכל הידוע לנו רא"ל דוד אלעזר ז"ל עשה מאמץ הרואי כנגד הרשות המבצעת לגייס כוחות (4 אוגדות) לבצע מכה מקדימה וכל ניסיונותיו ומאמציו עלו בתוהו והושבו ריקם.

זאת הסיבה העיקרית לדחיית גיוס המילואים.

כל העובדות שהוזכרו לעיל עוברות כחוט השני כלפי גורם אחד בלבד, השערתנו שהמפקד שהיה ממונה על סיני במטכ"ל, האלוף ישראל טל,הוא זה שטייח את המלחמה מתחילתה ועד סופה.

רבב לא דבק בו למרות המחדלים הקשים בסיני.

הננו בידיעה כי כל פועלו של אלוף ישראל טל הינו על פי הוראות פוליטיות שקיבל ויתכן כי הגעתו של גורדיש לחיפה נעשתה בכוונת תחילה.

 כמו כן לדעתי הוא קיבל עזרה מהאלוף בני פלד מפקד חיל האוויר אשר תרם את חלקו בטיוח עובדות אלו.

בספרו האוטוביוגרפי של האלוף פלד כל הטיעונים הנטענים על ידינו אינם מופיעים ולו במילה אחת.

יתר על כן בספרי חיל האוויר, התאריך 05.10.1973 אינו מופיע כלל.

רב אלוף דוד אלעזר עשה כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

הנני משער שהכל הוסתר בכוונת תחילה מרב אלוף אלעזר דוד. לו היה יודע עובדות אלו, היה נותן את הפקודה הסופית לביצוע  המכה המקדימה ומזיז את החטיבות (שהיו פרוסות בקו התעוזים) לקו המים ותוצאות המלחמה  היו שונות.

מבדיקה יסודית נוספת על ידי מתברר כי המטוסים הועלו לאוויר הרבה לפני השעה 10 בבוקר, כפי שציינתי בעבר.

נעשו פה מהלכים אשר חתרו נגדו ובסופו של דבר הוא נהפך ל"שעיר לעזאזל".

 דוד אלעזר מתוך לויאליות למערכת, שמר על זכות השתיקה.

למרות תנאי הפתיחה הבלתי נסבלים, מהלכיו המזהירים במהלך המלחמה הם אלה שמביאים אותו לדעתי להיות מתועד כגדול המצביאים של מדינת ישראל בעת החדשה.

הנני דורש מצה"ל בכל תוקף כי שמו יטוהר ויושב לו כבודו.

יחד עם זאת הנני מבקש להסב את תשומת לבך כי המקור עומד להוציא ספר בקרוב בו יפורטו בפרוטרוט המאורעות במדויק. כל זאת ברמת מחקר היסטורי מתועד ומבוסס שיהיה שונה לחלוטין מהקו הרשמי.

 בספר המלחמה שפורסם לאחרונה על ידי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל לא מוזכר ולו במילה אחת כל הנטען על ידי.

אין שום קשר בין העובדות ההיסטוריות לבין מה שפורסם על ידם. מחלקת ההיסטוריה של צה"ל מחזיקה העתק ממחקר של חיל מודיעין כבר 20 שנה. הם יודעים במדויק את השתלשלות העניינים. הם העדיפו להתמיד בקו הרשמי הידוע, ולהעלים בכוונה תחילה את העובדות ואת האמת,קודם כל מאותם קציני אל"מ ומעלה ומהמקורבים לצלחת.

על כן הנני דורש בתוקף כי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל תפורק לחלוטין (תפקודם מהווה סכנה אמיתית כשהם משרבטים את האמת כראות עיניהם) ותבנה מחדש עם מיטב ההיסטוריונים שיש בארץ.

יש לפרסם האמת לאמיתה, אני אודה לכבודו ולצה"ל שתוחזר תגובה בחוזר בנושא זה.

הנני מעביר לידיך העתקים מהתגובות למכתבי מ-30.7.07. תוכל להתרשם לבד מתוכנם. הדבר מעיד על הלם מוחלט ושתיקה מוחלטת מצד השרים הבטחוניסטים, שברשות המבצעת. קשר השתיקה הוא מדהים ובלתי נסבל. בפרט, כשמתבצעים דברים שלא יעלה על הדעת במשטר מתוקן.

משרד המשפטים נותן לגיטימציה לכך.

הנני פונה לכבודו כי אני מאמין באמונה שלמה שהנך האדם היחיד  אשר יהיה מוכן לעשות הכל ובעזרת המטה הכללי על מנת לחשוף את האמת בנוגע להשתלשלות העניינים עד 6.10.73.

באם הופתענו או לא!