ההתרעה שלא הייתה

במאמרו של תא"ל (מיל') עמוס גלבוע (מעריב, 5 בנובמבר), תחת הכותרת "ילקוט הכזבים", הוא כותב: "למה לחכות לחשיפת עדויות...אלוף (מיל') אבי יערי היה מהמתריעים על המלחמה ב-1973 ישר ואמין מאין כמוהו". האמרה הזו מדאיגה ומכעיסה אותי. אכן, יש כזבים שקנו להם מקום בהיסטוריה. בכל הדוחות שהפיץ אמ"ן מחק לפני המלחמה, כאשר האלוף (מיל') יערי שימש כראש ענף סוריה, לבנון ועיראק  לא הייתה כל התרעה על ההכנות של סוריה למתקפה, לרבות הדוח האחרון שנכתב והופץ בידי מחלקת המחקר באמ"ן ב-6 באוקטובר 1973 לפנות בוקר, כשהידיעה של הסוכן אשרף מרואן כבר הייתה בידי אמ"ן. ההפך הוא הנכון: ענף 5 ומחלקת המחר כולה ראו בהכנות הסוריות  "הכנות למגננה מחשש לתקיפה ישראלית". זאת למעט מקרה אחד, שבו התריע יערי לקצין המודיעין של פיקוד הצפון ב-1  באוקטובר 1973 לפנות בוקר, בעקבות ידיעה "שהתקבלה ממקור מצרי מהימן ביותר", ובה נאמר כי מלחמה עומדת לפרוץ באותו יום. לשון הידיעה כפי שנמסרה לי מפי יערי הייתה: "המצרים צולחים את התעלה עם אור ראשון, תוקפים את ישראל, והסורים מצטרפים אליהם". העברתי את הידיעה מיד לאלוף הפיקוד, אשר נקט בצעדים המתחייבים. כידוע, המלחמה לא פרצה באותו יום, אך הפאניקה בפיקוד הצפון הייתה גדולה.

יערי לא עמד מאחורי ההתרעה אפילו יממה. כשנקראתי לברור בפני עוזר ראש אמ"ן למחקר תא"ל אריה שלו, בנוכחות יערי, הוא לא הוציא הגה מפיו. הצגתי את הערכת המודיעין שגיבשתי על בסיס הידיעות שהיו לי, והמסקנה הייתה שסוריה ערוכה למתקפה. כל זה קרה ב-2 באוקטובר 1973.

ראש מחלקת המחקר קבע בפגישה ההיא שהערכת אמ"ן שונה לחלוטין. יערי, כאמור, לא הגיב. יתרה מכך, הענף שבראשו עמד ניסה "לאנוס" עובדות בשטח ולהכפיפן לתזה שלפיה הסורים ערוכים להגנה, בהתעלמות מכל הסימנים בשטח ומהידיעות הרבות. אחרי המלחמה נודע לי על כמה ידיעות התרעתיות שהיו בידי אמ"ן ולא הובאו לידיעתי או לידיעת מפקד פיקוד הצפון, אלוף יצחק חופי. כלולה בהן הידיעה על פגישת המלך חוסיין עם ראש הממשלה גולדה מאיר ב-25 לספטמבר 1973, שבה הזהיר המלך כי "צבא סוריה בעמדות זינוק למלחמה נגד ישראל", הידיעה שהגיעה ב-29 בספטמבר מסוכנות הביון האמריקאית על מוכנות סוריה לתקוף, וידיעת ההאזנה שהגיעה לאמ"ן מחקר ב-5 באוקטובר 1973 המאשרת שהוצאתם החפוזה של משפחות היועצים הרוסים מסוריה וממצרים היא בגלל מלחמה שעומדת לפרוץ. הידיעה האחרונה הגיעה לאמ"ן מחקר כשמפקד פיקוד הצפון וקציני המטה כבר עמדו במחנה נפאח ברמת הגולן, לאחר שהרמטכ"ל הכריז על מצב כוננות ג' (ללא גיוס מילואים). לא ברור לי מדוע המידע לא הגיע לידיעתי.

בשבוע שקדם למלחמה נערכו בסוריה ובצבא הסורי מהלכים נוספים שחיזקו את ההערכה על המכונות והיכולת לתקיפה. אמ"ן מחקר, לרבות ענף סוריה, היו מודעים היטב למידע, וחרף זאת לא שונתה הערכתם השגויה והמקובעת באף אחד מהדוחות שהופצו.

30 שנה אחרי המלחמה, בכנס אזרחי שבו נותחו מהלכיה, נדהמתי לשמוע מפי תה"ל (מיל') עמוס גלבוע על מידע שהיה בידי אמ"ן על מחקר שממנו היה אפשר להסיק שצבא סוריה ערוך למתקפה נגד ישראל. מדובר בחטיבת טנקים שהגיעה מצפון סוריה ונערכה בדרום רמת הגולן בתחילת אוקטובר 1973. במידע שהיה בידי אמ"ן מיוני 1972 (ולא היה בידי מודיעין פיקוד הצפון), נאמר שהגעת החטיבה לרמת הגולן משמעותה-מלחמה! לאחרונה הועלה הסיפור שוב על ידי גלבוע. לדבריו הוא ידע כבר אז מה משמעות הגעת החטיבה לרמת הגולן., ולכן "סמרו שערותיו". היה זה חמישה ימים לפני פרוץ הקרבות, אך משום מה הוא לא מצא לנכון לדווח לקמ"ן פיקוד הצפון או לוודא שמשמעויות המידע ברורים ל"מתריע", אביעזר יערי. משמעות הגעת החטיבה לרמת הגולן לא הופצה ולא הותרעה באף אחד מדוחות אמ"ן.

אין זו הפעם הראשונה שגלבוע קושר כתרים למי שלא התריע על המלחמה בשער. לכן אפשר לכלול את אמירתו בדבר התרעתו של אלוף (מיל') יערי במקום מכובד ב"ילקוט הכזבים".

לקראת 40 שנה למלחמה טוב יעשו הרשויות אם יחשפו את דוחות אמ"ן מחקר בתקופה שקדמה למלחמה ההיא. אז כולנו נוכל לדעת מה אכן נאמר והופץ לצרכני המודיעין, ומה אולי רק נלחש בין הלוחשים לבין עצמם.

הכותב  שימש קצין  המודיעין  של פיקוד הצפון ביום הכיפורים (בדרגת סגן אלוף).