השאלות

בחזית העיקרית של צה"ל בתעלת סואץ- היו צריכים להיות בעקבות ההתראות המודיעיניות לפחות שני גדודי חיל רגלים סדירים מובחרים וחטיבת טנקים (90 טנקים) ולא 300 חילי מילואים ושלושה טנקים לאורך חזית התעלה- 160 ק"מ.

פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הצליחו לפתח מערכת מוצלחת שחלקה הייתה מבצעית ומטרתה מניעת הצליחה המצרית על ידי הדלקת התעלה. לא ברור מי החליט להפסיק את הפיתוח ולהזניח גם את שלוש הנקודות בהם היו מתקני התוכנית שיכלו לפגוע קשות בצליחה המצרית.

במשך מספר שנים הציבו לוחמי סיירת מטכ"ל את מתקני האמצעים המיוחדים בעומק השטח המצרי. אמצעים אלה היו אמורים לתת תמונה מדויקת על תנועת הצבא המצרי והיערכותו לקראת צליחה. במשך שבוע לפני המלחמה סירב ראש אמ"ן לכל הבקשות להפעלת האמצעים המיוחדים שיכלו לתת תמונה מדויקת על תוכניותהאויב בטענה שכך נחשוף את הטכנולוגיה שלנו בפועל הם הופעלו ביום כיפור עצמו לזמן קצר בלבד.

הסיכום של סגן סימן טוב דיבר על מלחמה בטוחה בסבירות גבוהה מלבדו נכתבו שלושה  מסמכים דומים בידי קצינים זוטרים של אמ"ן כולם נחסמו והועלמו בידי הקצינים הבכירים של אמ"ן.

מפות הקוד של אתרים וצירים מחולקות ליחידות לקראת מלחמה, בפיקוד הדרום התברר כי מפות כאלה היו ברשות המודיעין המצרי זמן רב לפני תחילת המלחמה שהספיק להם  לתרגם אותם לערבית.

המידע היה בבירור בידי חוקרי השב"כ וכלל הודאה של הקצינים המצריים שהמלחמה תתחיל ביום שבת 6 באוקטובר בשעה 2 בצהרים כפי שהיה. מידע זה נחסם בקמניה של פיקוד דרום ולא הועבר לדרגים הבכירים.

המידע שהיה בוודאות סימן התראה למלחמה הועבר בידי הסוכן למפעיליו בישראל תוך סיכון עצמי גדול אך לא התייחסו אליו ברצינות.

עשרות שדות המוקשים הללו שהונחו בשנים 72- 73 כדי לעצור את השריון המצרי פונו במפתיע ללא סיבה סבירה.

בתקופה שבין יולי לאוקטובר 73 הגיעו התראות מודיעיניות ממקורות מגוונים שקבעו כי המלחמה בפתח. מרבית הידיעות הללו נעצרו במחלקת המחקר באמ"ן ולא הועברו לדרג המבצעי הבכיר. כמה מהידיעות הקריטיות הגיעו לרמטכ"ל דדו שבועיים לאחר תחילת המלחמה!!!

לפי כל הנהלים בעקבות הידיעה היה צה"ל צריך להיכנס לכוננות הגבוהה ביותר למלחמה ולהחל בגיוס מילואים

האם אשרף מרוואן היה סוכן של ישראל או סוכן כפול של המודיעין המצרי ששיטה בנו? גם למודיעין המצרי וגם לישראלי היו סיבות טובות לחסל אותו.

בצה"ל הייתה פלוגת טנקים אחת של חטיבה שבע שהוכשרה במיוחד לגרור את גשר הגלילים לתעלת סואץ, מדוע דווקא פלוגה זו הועלתה עם כל חטיבה שבע לתגבור רמת הגולן ולא הוחלפה בפלוגה אחרת? ראוי לציין כי משימת הגרירה דורשת ידע ותרגול מיוחדים.

על מוצב כזה היה צריך להגן כוח של לפחות פלוגת חי"ר (כ- 90 חיילים), נפילת החרמון גרמה נזק אסטרטגי אדיר לצה"ל.

כל נושא הפעלת המטוסים של חיל האוויר בשבת שישה באוקטובר היה מוזר ביותר ולמעשה חיל האוויר הגדול של ישראל לא הופעל מול האויב המצרי והסורי ובוזבז 

ברביעי וחמישי באוקטובר חדרו מטוסים מיצריים למרחב  האווירי הישראלי בסיני באזורים בהם היו יחידות התראה אוויריתויחידות של טילי קרקע אויר הגיחות המצריות  היו במגמה לבחון את הכוננות וההיערכות. על המטוסים החודרים נורה טיל אחד בלבד.